אנחנו אחרי שתי יממות קשות וכואבות. הבומים והאזעקות יחד עם התמונות הקשות מרחבי הארץ קורעות את הלב ומלחיצות את כולנו. ולכן כל כך מרגש לראות שדווקא בשעה לא פשוטה זאת אני שומע ורואה במועצה אינסוף יוזמות התנדבותיות שמרחיבות את הלב – משלוחי סיוע לחיילים, עזרה לעוטף ועוד.. היום עשרות משפחות מהמועצה, שכאבו את המצב הקשה בלוד, יזמו ושלחו חבילות פינוק למשפחות המתגוררות בלוד – ממתקים, עוגות , ערכות יצירה ועוד. תושבים יקרים – מחמם את הלב שלמרות הקושי שבו אנחנו נמצאים אתם עדין מתגייסים למען האחר בשמחה ואהבה. כוח האחדות ואהבת הזולת שאתם מייצגים הוא הכוח האמיתי שלנו ובזכותו ננצח גם את המערכה הזאת. ..אני רוצה לשלוח מכאן, ממני אלי אסקוזידו ובשם כל תושבי נחל שורק , ברכת החלמה מהירה לפצועים ותנחומים למשפחות השכולות – משמים תנוחמו. בתפילה לשלום חיילינו וללילה שקט ובטוח

שבוע שעבר זכיתי לקחת חלק בערב מרגש ביותר-
חניכת קבוצת כדורסל בוגרים נוספת במועצה לזכרה של הדס סנדר ז"ל

לא סתם נקראה קבוצת הכדורסל על שמה של הדס – הדס היתה שחקנית כדורסל משמעותית ואהובה בקבוצת הנשים של מושב גני טל וכשחלתה הערכים ששימשו אותה בספורט המשיכו איתה גם למיטת חוליה :
נחישות, אומץ ,אנרגיה טובה והתמקדות מתמדת בטוב ובניצחון.

כשהקמנו את הקבוצה החדשה שכולה בנויה משחקנים תושבי המועצה חשבנו מה אנחנו רוצים לאחל לה ? מה הערכים שילוו אותה שיבדלו אותה משאר הקבוצות? התשובה היתה ברורה – וכך גם שם הקבוצה- אותם ערכים שהדס האמינה בהם ועל פיהם חיה ישמשו מעתה כמגדלור לקבוצה החדשה – נחישות ,אומץ ואמונה בטוב.

מי ייתן שבזכותה ובזכותם הקבוצה חדשה תיראה רק ניצחונות.

בתמונות – הדס סנדר זל ושתי קבוצות המועצה

בכאב רב אני נאלץ להתחיל את השבוע בבשורה קשה ובפרידה מאשה יקרה ואהובה – זהבה שוורץ ז"ל שנפטרה השבת.
זהבה ממייסדות מושב יסודות היתה דמות משמעותית בקהילת נחל שורק בכלל ויסודות בפרט, שורדת שואה שניצחונה התבטא בהקמת משפחה גדולה, הקמת מושב בארץ ישראל ובעיקר בראיית הטוב שבכל אדם ואדם.
השנה איבדנו גם את בעלה עזריאל ז"ל והאובדן של זוג המייסדים האהוב קשה מאוד.

זהבה לא נשכח אותך ואת סיפורך מעורר ההשראה.
תחסרי לנו מאוד.

תנצב"ה

————–

ולמי לא זכה להכיר – זהו סיפורה:

זהבה נולדה בפולין. בשנת 1941 נגזר עליהם לנטוש הכל וללכת לגטו .
בגטו גרו בחדר אחד עם עוד משפחה וב1942 הודיעו להם כי על כל הגברים מגיל 18-51 להתייצב והם נלקחו למחנה הריכוז פוסטקוב.
זהבה היתה אז כבת 11 וזאת היתה הפעם האחרונה שראתה את אביה והיא עוד זוכרת איך נתנה לו את המעיל ובו שתי עוגיות ..
באוגוסט 1942 לקחו את כל הילדים ליער וירו בהם אמא של זהבה הבינה עוד לפני כי עליה לברוח ובעזרת קשרי מסחר שהיו להם עם גויים התפזרה המשפחה והתחבאו בין משפחות של גויים.
זהבה התחבאה בארון של גויה אחת . כשבשלב מסוים אמא ואחות גורשו ממחבואם ונאלצו לחזור לגטו משם נלקחו למחנה ההשמדה בלז'ץ ונרצחו.
גם זהבה גורשה אך הצליחה להגיע לדודתה שהיתה באחד הכפרים. שם התחבאה במחבוא קש במשך שנתיים .
רק כשהגיעו הצבא האדום ושחררו את פולין יצאה ממחבואה.
ב1947 עלתה ארצה עם אקסודוס והייתה מקבוצת המייסדים של יסודות יחד עם בעלה עזריאל ז"ל שנפטר לפני כמה חודשים.
כשמחפשים כוח ועידוד ליום כזה אפשר לקבל זאת מדבריה :
"כל המשפחה שלי נשרפה ,אבל ברוך ה' הקמתי משפחה וכל ילד שנולד, כל נין – זו הרחבת הלב שלי"

השבוע יצאה לדרך קייטנת סבבתא פרויקט מקסים ומאוד ייחודי שמאפשר זמן איכות נעים ואיכותי של הסבים והסבתות עם נכדיהם. 
הפרויקט הזה הוא עוד דוגמא לכך שכל אדם עם רעיון או מיזם יכול למצוא אצלנו אוזן קשבת ודלת פתוחה.

אז איך הכל החל? 
משיחת טלפון אחת של תושבת בת 40+ לפנינה (רכזת הגיל השלישי) שסיפרה כיצד אביה, רופא משפחה, מטפל בסוף כל חופש בהמון סבים וסבתות מותשים מ… שמירה על הנכדים. 
ואז העלתה את הרעיון: אולי אם הם כבר שומרים על הנכדים תוכלו להקל עליהם פיזית וכלכלית ותיצרו פעילות קלה ונעימה שתשמח את כולם. 
ישר הרמנו את הכפפה- המחשבה על סבים ונכדים שיהנו יחד נתנה לכולנו הרבה אנרגיה.

זאת השנה השניה לפעילות שמסבה לכולם הרבה רגעים של נחת: סבים מהמועצה עם נכדים שבאו לבקר, נכדים מהמועצה עם סבים שהגיעו מבחוץ, חברי קהילה שחוו קשיים מיוחדים בשנים האחרונות ורואים אותם שמחים עם הנכדים, סבתות צעירות מצטרפות לפעילות, סבתות שמסירות את מעטה הרצינות ומשתוללות בבריכה ועוד ועוד.

אני רוצה להודות מאוד לפנינה על ריכוז ותפעול הפרויקט המקסים, לצוות המתנס בהובלת נעה ויעל-שותפיה לעשיה- על הנעת הפרויקט והסיוע הטכני , 
למפעילי הסדנאות הנהדרים ולכל ציבור הסבים והסבתות, הנכדים והנכדות שהשמחה וההשתתפות מוכיחים לנו כל רגע כמה היוזמה הזאת חשובה ,נכונה ומשמחת. 
חודש הבא יפתח המחזור השני ואתם מוזמנים בשמחה ?

בהמשך להודעת הפטירה של סיימון רוזנפלד ז"ל הניצול היחידי ממרד סוביבור 
הלווייתו של סמיון רוזנפלד ז"ל תתקיים מחר יום ג׳ 4.6 בשעה 17.00
בבית העלמין בני עי"ש
בואו לכבד גיבור לאומי בדרכו האחרונה

עוד גאווה למועצה 
עדינה עמוסי תושבת יד בנימין זכתה בתואר המתנדבת המצטיינת של מדא לשנת 2018 עש נח מוזס זל. ההצטיינות ניתנה לה על פעילותה הבלתי נלאית להצלת חיים.

היום קלטנו במועצה את מפוני מבוא מודיעים שביתם נשרף בשריפה. 
התרגשתי מאוד לראות את ההרתמות המדהימה שלכם תושבי המועצה – ההודעות לתרומה והתנדבות לא הפסיקו לזרום.

כבר היום נהנו המפונים מעוגות שתושבי היישובים אפו , מתחם מקושט בלונים שארגנו נטלי פרלוב ורבקה כרמי , בחדרים חיכו מארזי שוקולד של מתוקים יד בנימין ,בני הישיבה ובנות האולפנה שלא הפסיקו לסייע בשטח בציוד, יחס אישי וכל דבר שצריך ומתנדבי צח"י שהגיעו וסייעו בהזנת פרטים ומיפוי צרכים.

היה מרגש לראות איך האירוח הוא כלל ישובי ותושבי מבוא מודיעים ועובדי מועצה אזורית חבל מודיעין ביקשו שנודה לכולכם על החיבוק החם.

ריגשתם ,תודה לתושבי מועצה אזורית נחל שורק!

שלכם ראש מועצה אזורית נחל שורק,

אלי אסקוזידו

יאיר בן לוי ז"ל

בן רחל ויצחק, נולד ביום ט"ו באב תשל"ח (17.8.1978).
יאיר גדל במושב בני ראם והכיר בו את הטבע, השדות, המרחבים והפרדסים. במושב טייל ושיחק ותמיד נבעה ממנו שמחה פורצת מחסומים ואהבת אדם נפלאה.
יאיר למד בבית-הספר היסודי בקיבוץ חפץ חיים, שם התבלט בכשרונותיו הרבים ובכושר המנהיגות שלו.
משם המשיך ללמוד מחזור הראשון של הישיבה התיכונית לחינוך סביבתי במצפה רמון. בשנים אלו העמיקה היכרותו של יאיר עם ארץ-ישראל ובמיוחד עם המדבר וצפונותיו, והוא היטיב להכיר את כל הדרכים והשבילים במדבר כאילו היו פרוסים על כף ידו.
ביוזמתו אף הוחלט על הקמת גרעין של החבורה, שכונה 'הגרעין הבסיסי', ומטרתו העתידית היתה להתיישב באזור מצפה רמון שבנגב, ולהקים שם חווה חקלאית.
אהבתו של יאיר למעיינות הביאה אותו לגילוי מספר מעיינות נסתרים באתרים שונים בארץ. יאיר אהב את המעיינות, טבל בהם ואף חשף ושיקם מספר מעיינות וחידש בהם את הזרימה. באהבתו זו למקורות מים ובצורך בשימורם הדביק יאיר את חבריו.

ביולי 1997 התגייס יאיר לצה"ל. שאיפתו היתה לשרת שירות קרבי בלבנון, שראה בו הן אתגר חשוב והן פסגת תרומתו האפשרית כחייל. הוא זומן לגיבוש טיס, עבר אותו בהצלחה והחל בקורס-הטיס, אך לאחר מספר חודשים עזב את הקורס, עבר את הגיבוש לסיירת מטכ"ל, והצטרף למסלול הלוחמים של הסיירת. עם תום אימוני המסלול, עבר הכשרה נוספת וסיים מסלול באחת מהיחידות המובחרות של חיל-המודיעין.

ביום שישי בחודש אוקטובר 1999, במהלך חופשה מהצבא, סמוך למושב טל שחר, נפצע יאיר אנושות בתאונת-דרכים, ונפטר מפצעיו בבית-החולים קפלן ברחובות.
יאיר הועלה לדרגת סמ"ר לאחר מותו.

לזכרו של יאיר הוקמו מספר מפעלי הנצחה: 'גן יאיר', שהוקם במושב בני ראם בתכנון ובסיוע המשפחה.

עמותת 'מעיינות יאיר', ששמה לה למטרה לחשוף זרימה במעיינות שנסתמו ולשקמם, הוקמה על-ידי חבריו של יאיר. שיקום המעיינות נעשה על-ידי קבוצות מבתי-ספר שונים, כפעילות חינוכית התורמת לאיכות הסביבה.

הרב דויד אביחיל, ראש הישיבה לחינוך סביבתי במצפה רמון, הקדיש לזכרו של יאיר ספר קריאה בנושא אמונה שכתב, 'הזקן'.

יאיר נפטר ביום ה' במרחשוון תש"ס 15 באוקטובר 1999. בן 21 היה במותו.

הותיר אחריו הורים ושלוש אחיות.

נקבר בבית-העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים.

יהי זכרו ברוך

עוד קצת על טובי בנינו… 
קורס חובשים קרביים מיוחד הסתיים שבוע שעבר. 
למה מיוחד? כי את הקורס סיימו שלושה מילדי המועצה ,תושבי מושב בני ראם : עמית יהלומי , יובל לוי ודן סובול. יובל ועמית אף קיבלו את סיכת הזהב – מצטייני הקורס.

כל פעם מחדש מרגש אותי לראות את ילדי המועצה הולכים ותורמים בשירות צבאי משמעותי והולכים מחיל אל חיל ובחודש כזה שבו מציינים את חירותנו כעם בארץ ישראל אפילו יותר.

תודה לכם יובל עמית ודן – על הבחירה לתרום ולשרת בצורה הטובה ביותר , הצלחתכם ממלאת את ליבנו בגאווה.

פורים קטן היום ולכן באווירת "נהפוכו" אספר לכם הפעם על מועצה אחרת…

שבוע שעבר סיירתי במועצה אזורית לכיש . 
בדומה לנו גם מועצה אזורית לכיש היא מועצה כפרית חקלאית שקלטה כמה ממפוני וישובי גוש קטיף. אחד מהישובים שנקלטו במועצה שם הוא הישוב קטיף שנבנה מחדש בשם "כרמי קטיף" ונמצא צמוד למושב אמציה.

במהלך הסיור ביקרתי ביישוב החדש שבנייתו החלה רק ב2015-16 ונחשפתי לאתר ארכיאולוגי מדהים ביופיו שהתגלה בחפירות .באתר נמצאו מערות קולומבריום, מערת זחילה ובתי בד .
ובעונה זו שהכל מסביב ירוק ופורח זאת היתה חוויה מעניינת ומהנה במיוחד.

אני רוצה להודות ליו"ר ועד מפוני גוש קטיף אליעזר אורבך על האירוח והסיור המרתק 
וממליץ גם לכם לצאת ולטייל וליהנות מהטבע וההיסטוריה הפזורים סביבנו.

השבת אנחנו נקרא את פרשת תצווה וזאת הזדמנות נהדרת להכיר ולהמליץ לכם על אחד המקומות המעניינים במועצה ..

פרשת תצווה באה כהמשך לפרשת תרומה המצווה על הקמת המשכן ומתארת את כל פרטי הקמתו. 
מי שרוצה המחשה לפרשות האלו אני ממליץ בחום לקפוץ לבקר במדרשת הארץ ומצוותיה בחפץ חיים, שם תוכלו לחזות באחד הדגמים הגדולים והמדויקים של המשכן וכליו – ארון הקודש, מנורה, בגדי כהונה, פרוכת… פרשות השבוע קמות לתחייה וגורמות לתיאורים הטכניים להפוך למרתקים ביותר.

סיפור המדרשה גם הוא מעניין, כידוע, חפץ חיים והחלוצים שהקימו את המועצה היו ראשונים בארץ שהקפידו לקיים את המצוות התלויות בארץ ללא הקלות או היתרים עפי הלכות החזון איש. כדי לסייע למתיישבים לקיים משק חקלאי מודרני כפי כללי ההלכה הוחלט לגייס את המדע לשירות התורה והוקם מכון לחקר החקלאות עפי התורה ובית מדרש גבוה להלכה בהתיישבות חקלאית שמטרתו ללמוד לעומק את מצוות התלויות בארץ. 
לשני מוסדות אלו הוחלט להוסיף את מדרשת הארץ ומצוותיה – שנבנתה על מנת להשריש את הידע בצורה חווייתית ומהנה למוסדות החינוך…
למדרשה הוספו עם השנים תכנים נוספים והיום ניתן ללמוד שם בנוסף גם על כל נושא המשכן וכליו. מומלץ ומרתק